top of page

דברים שעושים על אוטומט

  • תמונת הסופר/ת: אילנית פינטו דרור
    אילנית פינטו דרור
  • 21 ביולי
  • זמן קריאה 2 דקות

יש לנו אין סוף דרכים ל"חתוך את הקצוות", להימנע מלהרגיש כאב, כאשר הדברים נעשים יותר מידי. כאשר אנחנו חשופים, מוצפים או פגיעים. כאשר משהו ב'כאן ובעכשיו' נהיה קשה, כזה שבלתי אפשרי עבורנו לשאת אותו. אז אנחנו פועלים באופן אוטומטי, אנחנו מגיבים ממקום אינסטינקטיבי, תגובות שלמדנו בשלב מוקדם בחיים. תגובות עתיקות שנדמה שתמיד היו שם. יש בנינו מי שיתכווץ, יש מי שיתקשה, יש מי שיקפא, יש מי שירצה את הצד השני או אף יתמזג אתו, יש מי שיתנתק, יש מי שיכעס, ויש גם מי שימצא עצמו עסוק באדם מולו או יתנהג כאילו הכול בסדר ושום דבר לא קרה.


יש הרבה דרכים לבריחה מהרגע, מנוכחות ברגע - לדפוסים האוטומטיים. המערכת שלנו זיהתה את מה שקורה כמסוכן, כרגע שלא בטוח לנו להיות בו. מבחינתה קורה משהו שקשה לשאת ואז אנחנו נוטשים את עצמנו, מבלי שאפילו נדע שזה קורה לנו. אנו חווים ביקורת, דחייה, עלבון, חוסר וודאות או קירבה אינטימית כסכנה, ונחטפים על ידי מנגנוני ההישרדות. מנסים להגן על עצמנו ונוטשים, מדלגים על כאב שדחסנו עמוק. הפתרון הזה לנטוש את עצמנו היה פעם פתרון חכם של המערכת, שניסתה להתגייס ולשמור על עצמה, להגן על עצמה כשהיה בזה צורך. עכשיו - מה שפעם היה פתרון חכם, לוכד אותנו, מצמצם את מרחב החיים, וחוסם את האפשרות לגלות מי אנחנו באמת ומה אפשרי עבורנו בחיים האלו. האוטומטיים האלו מנסים להגן על משהו מאוד עמוק בתוכנו, על תחושה שמשהו בסיסי לא בסדר איתנו. יכול להיות שאפילו הגענו איתם לכאן.


זה קשה בהתחלה לצאת מהלופ הזה שתוקע אותנו, אבל אז החיים, בוודאות מתחילים להיות פשוטים, יותר ויותר פשוטים. זה מבקש יציאה למסע של היזכרות, מסע חזרה הביתה, לתחושה של נינוחות ושלווה בגוף הפיזי שלנו, הבית היחיד שלנו בחיים האלו. היזכרות בפתיחות האין סופית, בחוכמת הלב, בשקט שקיימים בתוכנו בדיוק כמו השמש שתמיד קיימת. הדרך החוצה היא דרך הדבר, כלומר דרך האנרגיה החיה של הרגש, דרך תרגול של נדיבות, טוב לב ועדינות כלפי עצמנו, כלפי מה שאנחנו פוגשים. יש בנו חלקים ילדיים שעדיין זקוקים לתשומת לב, להכרה ולאהבה. מסע של התקרבות עצמנו, בלי הסיפורים והעלילות, עם מה שיש, ברכות ובאהבה ללא תנאי.  

 

במהלך חודש אוגוסט אקיים מפגשי סדנא פתוחים בזום. מרחב מקוון בו אפשר להיות בנוכחות ולהיפגש עם עצמנו בדרכים חדשות ואמיצות, במקום בדרכים הרגילות עם הסיפורים הישנים. פעם בשבוע בקבוצה קטנה, לימוד שפותח חשיבה, כתיבה, תרגול מיומנויות משנות חיים ושיתוף אם רוצים.




 

 
 
 

תגובות


loader,gif
bottom of page