המעבר אל החדש

יום הולדת בסימן מעבר.

המעבר אל החדש החל לפני שבע או שמונה שנים, בתקופה שבה שום דבר בחיים לא הסתדר והדברים היו פרומים. זו הייתה החלטה לחלץ אותי ממקום של - הישרדות, אין ברירה וזה מה שיש, למקום שבו יש אלוהים, אהבה וחסד. לוקח זמן לעבור למקום חדש, זה לא קורה ביום וגם לא בשנה. אבל בימים האחרונים, ימי טרום יום הולדת, אני מרגישה שקואליציה חדשה מתגבשת בתוכי.

השלטון הישן מתחלף בחדש. יותר תאים, יותר חלקים ממני כבר השתכנעו בנחיצות המעבר לחדש, קצת יותר מאלו שעדיין מתנגדים ודורשים לחזור להרגלים הישנים והמוכרים. מדי פעם אני נתקפת ב"נוסטלגיה לסמסרה", בדחף המוכר לחזור לדפוסים ולהרגלים הישנים, געגוע לסדרים שאני זוכרת, אבל אז היושב ראש, החלק המבוגר האחראי בתוכי, לרוב, מבחין ומזהה ש- הנה, שב הדחף לחזור לנוחות שבסבל הישן והמוכר. כאלו אנחנו, מעדיפים סבל ודרמה שאנחנו מכירים, על פני אי ידיעה.

אי ידיעה זה מפחיד. זה מרגיש כמו לגשש באפילה. יש דרכים חדשות לדברים ואי אפשר להסתמך על הישן, על מה שהיה. זה מבקש להסכים לוותר על דברים שחשבתי שהקיום שלי מבוסס עליהם. לוותר על מי שחשבתי שאני, לוותר על מה שאני ממש רוצה, על מה שנדמה לי שצריך להיות או על מה שאמור להיות. לסמוך על הדרך. לסמוך על אלוהים. וזו לא טעות, למרות שלא מעט פעמים זה מרגיש ככה.

יום ההולדת בסימן חילופי שלטון.

השלטון החדש מגלה שיש אפשרות לחוויית קיום חדשה, שמכבדת אותי ואת החיים. חלק גדול ממיליארדי התאים שלי כבר משתף פעולה אתו. יום הולדת בסימן של תנועה חדשה. במקום תנועה מזיכרונות עבר ממגנטים ורצונות לעתיד, תנועה מתוך מה שיש כרגע. תנועה שיש בה תחושה של יותר הרמוניה, יותר סנכרון, והכל הרבה יותר ל א ט. בכל רגע אפשר להסכים לדברים להיות מה שהם ולתת להם להתגלות.

השנה אני מרגישה התרחבות לב חדשה. תודה לאלוהים על הדרך. תודה למשפחה שלי ותודה לאלעד, על זוגיות שהיא מפגש של שני עולמות שונים ועל החלטה משותפת ברגע מכונן לא לעזוב ידיים גם כשנראה בלתי אפשרי. תודה על שלושת ילדיי שכל אחד ואחת מהם/ן הוא מורה לחיים. תודה על האפשרות לאהוב ולהתקרב לעצמי כל יום עוד קצת. שתהיה לנו שנה טובה של התגלויות חדשות ושנגביר את הטוב.