חינוך שמקרב את האדם לעצמו

בשנים האחרונות אני מלמדת מורים את מקצוע ההוראה. הוראה הוא מקצוע עם פוטנציאל מַלְאֲכוּת גבוה. למורים יש אפשרות אמיתית להיות מלאכים על פני האדמה, לשרת את הטוב ולהגביר את האור. ולמרות שלפעמים זה נראה חסר סיכוי, כמעט בלתי אפשרי אל מול הכוחות שפועלים במציאות, למורים יש תמיד אפשרות לעשות חינוך שמקרב את האדם לעצמו, במקום כזה שמרחיק אותו.

בשנים הראשונות שלי במכללה לימדתי חברה ואת ההשפעות שלה על הדרכים שבה אנחנו תופסים את עצמנו. לימדתי על אמונות מגבילות, על דיכוי של המחשבה ועל חוסר צדק. מאז שפרצה המלחמה ומשהו עמוק נסדק בחיים שלנו, הרגשתי שהשיח הזה לא מקדם. המציאות נעשתה קיצונית כל כך ואני התעייפתי מלהתעסק במה שרע ובמה שלא צודק. זה השאיר אותי בהישרדות ובמצב של מאבק. אז התחלתי ללמד את עצמי ואת הסטודנטים, את האפשרות לאהבה. אהבה ככוונה, אהבה כמחויבות לעצמנו ולאחרים, בחירה מודעת להיות באהבה, גם כשזה ממש קשה. כשמדובר במורים שהמקצוע שלהם הוא של מקצוע של מלאכים, זה יכול לשנות עולמות.

זה לא פשוט משום שהדרך לטפח אומץ לאהוב בלי תנאים, עוברת דרך ההסכמה להיות באהבה ולקבל את עצמנו. זה אולי הדבר האמיץ ביותר שאנו יכולים לעשות בחיים האלו. לקבל את עצמנו, כפי שאנחנו, לראות את מה שמבקש שינוי או גבול ולהישאר באהבה. לקבל את עצמנו ולהיות טובים לעצמנו, משמעו להפסיק את הפיצול בין זו בתוכי שמבקרת ושופטת לבין זו האותנטית. זו הנכונות להביט בכל החלקים, בקשיים ובצללים ולעשות את זה במבט אוהב חומל ורך. זו האפשרות להכיר ב-אמת, גם כשהכול לא בסדר ולהסכים. להכיר בה ביושרה, בלי להאשים את עצמנו או להאשים אחרים. אנחנו באמת לא אשמים בזה, ולפעמים אנחנו השופטים הכי קשוחים שלנו וזה לא מקדם. אנחנו מאמינים שאם נהיה קשוחים עם עצמנו ונרד על עצמנו, ככה המוטיבציה שלנו להצליח ולהיות יותר טובים תגבר. העניין הוא שאנחנו כבר טובים, כולנו בבסיס כבר טובים. עלינו להיצמד לטוב הזה שקיים בנו ולהרחיב אותו. וכן, זה יבקש מאיתנו לשים לעצמנו גבולות, להיות עקביים ונחושים ולדבר לעצמנו יפה, לדבר לעצמנו באהבה.

מורים שבוחרים באהבה למרות שקשה, הם אלו שיכולים להוביל ברגישות ילדים וילדות לסמוך על עצמם, לתרגל הקשבה פנימה לתבונה שקיימת בהם. כאשר אני מתחילה לשים לב לדיבור הפנימי שלי, כאשר אני מקפידה לדבר לעצמי יפה, כאילו הייתי החברה הכי טובה של עצמי משהו בחוויית החיים מתחיל להשתנות. דיבור פנימי מכבד ואוהב כלפי עצמנו נראה כאילו הוא עבורנו, אבל האמת היא שזה משנה גם את חוויית החיים של אלו שאנחנו אוהבים. זה משנה את הדרך שבה אנו אוהבים. ואם אני מורה או הורה, כאשר אני מדברת לעצמי דיבור מכבד ואוהב אני מלמדת גם את הילדים לדבר לעצמם יפה, להיות החברים הכי טובים של עצמם, להיות באהבה גם ברגעים קשים.