פדגוגיה של מדוכאים
- אילנית פינטו דרור
- לפני 4 ימים
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: לפני שעה (1)
פאולו פריירה נוכח בלא מעט מהקורסים שאני מלמדת, בחינוך ובחברה לאורך השנים. יש קסם באיש המיוחד הזה וברעיונות שלו על האפשרות לגאולה באמצעות ריבונות. אנחנו כל כך מורגלים להיאבק במי שמכאיב לנו, לצאת להפגנות, לכעוס ולתבוע את תיקון העוול.
לפריירה היה רעיון מהפכני - הוא הציע שהעוצמה היא של המדוכאים, ולא באמצעות פעולה של כוח, אלא באמצעות שחרור תודעתי מהדיכוי. רק המדוכאים יכולים לשחרר את עצמם. המדכאים לא יעשו זאת, משום שמדובר בפירוק מנגנון הכוח והשליטה שעליו מבוססת הזהות שלהם. כאשר המדוכאים מחזירים לעצמם את האנושיות, הם משחררים, לא רק את עצמם, אלא גם את המדכא. הרעיונות של פריירה אודות האפשרות לריבונות, עוברים דרך תודעה ביקורתית, אבל לא כזו שמונעת מכעס, אלא מאהבה. פריירה לא השאיר מתכונים שניתן ליישם. את הדרך הלא סלולה הזו, אנו מתבקשים ללכת בעצמנו.
אז מהו דיכוי? מדוע האחריות לשחרור מדיכוי היא של המדוכאים? ואיך משתחררים מדיכוי באהבה ולא מתוך כעס? על אלה ועוד בפודקאסט - פריירה, פדגוגיה של מדוכאים, אותו הקלטתי במסגרת קורס חינוך.
תגובות