בושה ואחריות

כבר כמה שבועות שאני צוללת אל הבושה. בושה לא אוהבת ששמים מילים לידה, עליה או בכלל, לכן חשבתי שזה דווקא רעיון טוב לכתוב עליה כמה. זה חשוב כי בכולנו יש ממנה וכולנו פוחדים מאוד לדבר עליה. ככל שאנחנו ממעטים לדבר עליה (כמו שהיא אוהבת), ככה השליטה שלה על החיים שלנו גדולה יותר ומדובר בשליטה הרסנית. ברנה בראון, מציעה לתת לה תשומת לב, משום שאנחנו משתמשים בה באופן שגוי וזה מסוכן לנו מאוד כחברה.בניגוד לאשמה שמשמעה - עשיתי משהו רע וממוקדת בהתנהגות, בושה משמעה - אני רע, היא ממוקדת בעצמי ומובילה לתחושות קשות של חוסר ערך.

אנחנו בני האדם נולדים עם הצורך בשייכות, בקשר אנושי. ככה, שאם בילדות גרמו לנו להרגיש רעים או פגומים על מי שאנחנו, נפתח תחושות עמוקות של בושה. היא גורמת לנו לרצות להיעלם, להתחבא, כי מי שיגלה מי אנחנו באמת עלול לנדות אותנו. מבחינה אבולוציונית, תפקידה לוודא שלא נושלך מהקהילה או מהשבט, מה שפעם משמעו היה מוות. מחקרים חדשים המלמדים על העוצמה והאינטנסיביות של בושה, גילו כי התגובה הפיזיולוגית של תחושת בושה היא אותה תגובה לטראומה, ככה שנעשה הכל כדי לא להרגיש אותה. בניגוד לשייכות (אמיתית) שמשמעה עצמי אותנטי, זה שיודע שלא משנה מה יקרה, אנחנו שייכים לעצמנו, בושה היא הפחד מניתוק.

כסוציולוגית חוקרת רגשות, אני מתבוננת באופן בו אנחנו עושים שימוש בבושה ובמשמעויות שלה בחברה ומדובר בטרור אפקטיבי למדי. אנחנו משתמשים בה ככלי נשק, מביישים קבוצות של אנשים באוכלוסייה, מה שגורם לתהליכים של דה הומניזציה שלהם, מאפשר לכנות אותם בשמות גנאי על מי שהם ואט אט נהיה לגיטימי לפעול מולם בחוסר מוסריות. באופן מוזר זה גם גורם להם להתחזק או לקבל תמיכה מעוד אנשים כועסים שמחפשים אויב להאשים. כשאנחנו רואים מישהו שמקבל החלטה שמשרתת את עצמו, מתנהג בצורה לא מוסרית, או לא מתקבלת על הדעת, אנחנו קוראים לו חסר בושה. האמת היא שאגו תובעני ונפוח נראה כמו חוסר בושה, אבל מה שמניע להתנהגויות שאינן מוסריות הם בושה, פחד וחוסר ערך. בושה והשפלה אף פעם לא יהיו כלים אפקטיביים אם אנחנו חותרים לצדק חברתי. מה שאנחנו מאוד צריכים הוא אחריות ואמפתיה.

בשנים בהן אני מרצה בנושאים של צדק חברתי, למדתי כי כשהשיח אודות גזענות או אי שיויון חברתי מגיע, מגיעה איתו גם הבושה. בהיעדר יכולת לאחריות ואמפתיה מנעד התגובות יהיה; הקטנה, הכחשה, ביטול האחר, הצדקה למצב וכו. כדי להגביר אמפתיה, חמלה ושייכות, כדאי לנו לדבר על הבושה, לעבור דרכה באופן אפקטיבי ובאופן כללי לקחת אחריות על וויסות הרגשות שלנו. זה ייסייע לנו לטפח דיבור על מה שעשוי לבנות את החוסן החברתי שלנו ולהגביר את מה שכולנו זקוקים לו כל כך, אמפתיה חמלה וחסד.

"מה שחשוב אינו מה שאנשים אחרים עושים מאיתנו, אלא מה שאנחנו עצמנו עושים ממה שהם עשו מאיתנו"

(דידייה אריבון, שיבה לריימס)

Barbara Steger - Shame (from Pinterest)